סיפורים וטרינריים - תרנגול קרב 

היה זה ערב שהתחיל בצורה שגרתית למדי במרפאה. חדר הקבלה היה עמוס במבקרים הממתינים לתורם, מחזיקים את כלביהם וחתוליהם בחיקם או למרגלותיהם.

לפתע הורגשה תכונה בקרב הממתינים. למרפאה נכנסה גברת מבוגרת מאד, בגדיה בלויים ומרובבים, שביס לראשה והיא מחבקת תרנגול לבן וגדול אל חזה.

האישה לוותה ע"י שכנה, שבאה לטענתה על תקן מתורגמנית כיוון שהאישה הזקנה מבינה אידיש בלבד.

בלי לחכות בתור, פרצו השתיים לחדר הטיפולים במרפאה, עת עסקתי במתן חיסון לכלב של לקוח אחר, ודיברו בהתרגשות בבת אחת כששובל של טיפות דם גדולות מטפטף אחריהן על הרצפה, וכל זאת על רקע זעקות המחאה של הממתינים בחדר הקבלה.

ביקשתי את סליחתו של הלקוח בו טיפלתי אותו רגע, ופניתי לשתיים לברר במה דברים אמורים.

רוני, הווטרינר השני במרפאתנו יצא לחדר הקבלה בכדי להרגיע את הרוחות, והתחיל לטפל בפונים בחדר הסמוך.

הסתבר שהגברת הזקנה מתפרנסת מקבצנות ברחוב הראשי של בני ברק, ומגדלת מזה שש שנים את התרנגול כחיית המחמד הפרטית שלה.

היא מצאה אותו כאפרוח משוטט במדרכות, כמוה, רחמיה נכמרו עליו והיא אימצה אותו. מאז הוא כרוך אחריה מאד, הולך איתה ואחריה לכל מקום, ואף עונה לטלפון הסלולארי שלה(!) כאשר הוא מצלצל...

השכנה המלווה טענה גם שהגברת המבוגרת מבלה את מרבית היום בשיחות ערות עם התרנגול, באידיש, והוא אף עונה לה בקרקורים משלו. אפילו בעת שהיא מבשלת במטבח (מרק עוף עם קניידעלאך...) הוא רובץ על השיש ובוחן את מעשיה בעיון רב.

ובכן, מסתבר ששעה לפני כן התגלעה מחלוקת בין התרנגול לבין החתול השכונתי, התפתח ביניהם קרב אימתני, בו הובס החתול ונס על נפשו מפני התרנגול הזועם, אולם במהלך המאבק, התרנגול פגע בעצמו עם דורבניו החדים בדלדלים, אותם כפלי עור אדומים המשתלשלים מצווארו של תרנגול בוגר.

נוצר שם בדלדל חתך עמוק ומכוער, הוא הסיבה לדימום על רצפת המרפאה. בעת שהתרנגול חזר לביתה של הזקנה, היא פרצה בזעקות שבר בהיותה בטוחה שהוא הולך לדמם למוות, הזעיקה את שכנתה, וביחד נסעו במכוניתה מספר רחובות עד למרפאתנו.

הבנתי שמדובר במקרה מיוחד, הדורש טיפול ממושך יחסית, לפיכך נתתי לה פד סטרילי לשים על הפצע באופן זמני, הושבתי אותה בכיסאי במרפאה והלכתי לעזור לרוני לטפל ביחד ובמהירות בפונים הנוספים.

כאשר סיימנו לטפל בממתינים, התפנינו שנינו לטפל בתרנגול. ביקשנו מהגברת לשים אותו על שולחן הטיפולים, אולם היא הבהירה שרצוי שהוא יישאר אחוז בידיה, אחרת הוא עלול להיות אלים ולתקוף אותנו.

הסכמתי לכך בלית ברירה, אולם נתתי לגברת הזקנה פיסה של סלוטייפ, ובעזרת המתורגמנית ותנועות ידיים הבהרתי לה כי אני מעוניין שתחסום את מקורו של התרנגול הלוחמני, והיא עשתה כנדרש.

בחנתי בעיון את הדלדל הפצוע, שכעת פחת בו הדימום עקב הפד החוסם, והבחנתי בחתך עמוק באורך 4-5 ס"מ. זכרתי משעורי האנסתזיה כי ההרדמה בתרנגוליים עלולה להיות מסובכת, ולפיכך החלטתי שלא לבצע הרדמה כללית, אלא להסתפק בהרדמה מקומית.

אולם הייתי זקוק לשתי ידיים חופשיות בכדי לאלחש את המקום ולבצע את התפירה, בעוד שהתרנגול עדיין חבוק בזרועותיה של גברתו.

הגברת הקטנטונת נשענה עם התרנגול על שולחן הניתוחים, בעוד אני מתכופף אליה מצידו השני של השולחן. השכנה טובת הלב עמדה מאחורי הזקנה, הקיפה אותה בזרועותיה בחיבוק דב, והחזיקה את מקורו החסום של התרנגול פונה כלפי מעלה, לבקשתי, בכדי למתוח את הדלדלים.

רוני הווטרינר עמד מאחוריי, הקיף אותי בזרועותיו, גם כן במעין חיבוק דב, ומתח את הדלדלים כלפי מטה, כך שהחתך יהיה בדיוק מולי.

חשבתי על התמונה המוזרה שנוצרה בסיטואציה זו בחיוך מובלע, כששנינו חבוקים היטב ומתכוננים לתפור את התרנגול הפצוע.

שאבתי למזרק מספר סמ"ק של קסילוקאין, והזרקתי תת עורית מסביב לשולי הפצע. התרנגול ניסה להיאבק , אולם הוא היה חסר אונים לפות בידי גברתו.

לאחר דקה בערך, בדקתי שהאזור אכן אולחש, חיטאתי את המקום היטב עם תרחיץ ותמיסת פולידין, ותפרתי לבסוף 5 תפרים מדויקים.

בזמן העבודה גחנתי סמוך מאד לגופה של הגברת, והבחנתי שהיא לבושה בשכבות רבות של שמלות וסוודרים, אשר נזקקו כנראה לכביסה הגונה.

כנראה שגם הגברת לא בילתה מזמן במקלחת, וגם התרנגול מצדו לא היה ממש סמל הניקיון, והדיף ניחוחות של עוף זכר בוגר, כך שנאלצתי לבצע אקרובאטיקה מסוימת בפניי, תוך שאני מתאמץ כמיטב יכולתי לנשום דרך הפה ולא דרך האף.

כאשר המלאכה הושלמה, התפרדה החבילה האנושית, הוצאתי את הסלוטייפ מהמקור, וביקשתי מהזקנה בתנועות ידיים שתניח לתרנגול להסתובב חופשי במרפאה.

הרגשנו כולנו הקלה למראה התרנגול שהידס לו במרפאה כאילו לא עבר ממש הרגע חוויה טראומתית. אני ורוני ניצלנו את ההזדמנות ועמדנו ליד החלון, לוגמים אוויר צח מלוא ריאותינו.

ואז הגיע רגע התשלום. השכנה שאלה כמה מגיע לנו. הסתודדתי עם רוני בצד. במחירון הסתדרות הרופאים הוטרינרים לא כתוב כמה לוקחים על ניתוח קצר בתרנגול קרב...

רוני טען שעלינו לגבות לפחות 500 ש"ח, זה מה שהיינו גובים מטיפול בכלב במצב דומה. אני טענתי שעלינו להסתפק בעלות החומרים בלבד, וגם את זה לא סביר שנוכל לגבות, בהסתמך על איך שהאישה הזקנה נראית ומתנהגת.

לבסוף פניתי אליהן, ובחשש מה ותוך התנצלויות ביקשתי סכום של 150 ש"ח.. לכיסוי עלות החומרים בלבד וכו'.

האישה המבוגרת הסתכלה עליי לפתע בריכוז, ואמרה בעברית צחה: "...מה? זה הכול? חשבתי שתיקח אלף שקל לפחות...", ובאומרה זאת תחבה את ידה עמוק עמוק בין שדיה, ושלפה מן המעמקים את ה"סטיפה" הגדולה ביותר שראיתי בימי חיי עד אז ועד עצם היום הזה!

זו הייתה חבילת שטרות ענקית, אחוזה ומהודקת בגומיות, מרכז החבילה העבה הכיל שטרות רבים של מאות דולרים, והיקף החבילה שהיה עבה לא פחות הכיל שטרות מהודקים של 200 ש"ח.

הגברת שלפה במתינות שטר אחד של 200 ש"ח, והמתינה בסבלנות לעודף של 50 ש"ח.

אני בהיתי בכל ההתרחשות המום למדי, הוצאתי לה חשבונית כמי שכפאו שד, היא התכופפה, הרימה את התרנגול, ויצאה מן המרפאה זקופה וגאה כמו מלכת אנגליה